פסק-דין בתיק ע"א 12 - 3 - 16370

א. ההליך

1.       ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט השלום בחיפה ( כב' השופט מר יואב פרידמן) בת"א 20043/05 מתאריך 25.01.2012.

2.       בתביעה שהגיש המערער לבית משפט קמא, עתר המערער לכך שהמשיבה תחויב לפצותו בגין נזק' שלטענתו נגרם לו בשל ליקויים שנתגלו בבריכה' שהותקנה למענו על-ידי המשיבה, בבית ההארחה שהוא מנהל, ובהימנעות המשיבה לתקן ליקויים אלו.

הפיצוי לו עתר המערער בשל הנזקים, שלטענתו שנגרמו לו, הועמד על סך של  100,000 ש"ח מטעמי אגרת המשפט.

ב. הרקע ותמצית טענות הצדדים

3.       בחודש אוגוסט 1998, התקשר המערער עם המשיבה בהסכם לרכישת בריכת שחייה תעשייתית ביתית מסוג Comdore (להלן: הבריכה) ולהתקנתה בבית ההארחה בניהולו, תוך התחייבות לשנת אחריות אחת.

בכתב התביעה טען המערער, כי כשמונה חודשים לאחר התקנת הבריכה בידי המשיבה זוהתה דליפת מים מתוך הבריכה לשטחים הגובלים בה. לטענתו, כתוצאה מדליפת המים, בשטח שמסביב לבריכה הופיעו בוץ ורטיבות תמידית, דבר שהרתיע את אורחי העסק וגרם נזק לצמחייה הסמוכה. לגרסתו, המים שדלפו מן הבריכה זרמו לחדר המכונות של הבריכה, שנבנה במרחק של חמישה מטרים הימנה, וגרמו להצפתו ולפיכך להרס מנוע המשאבה של הבריכה ושני השנאים ששימשו לתאורתה.

4.       עוד נטען, כי במהלך תקופת האחריות הלין המערער בפני המשיבה על הליקויים בבריכה, וזו החליפה את המשאבה שניזוקה ללא תמורה, לאחר שנתגלה נזק ליריעת הויניל המצפה את הבריכה (להלן: יריעת הבריכה). המשיבה תיקנה את יריעת הבריכה, בהדביקה טלאים על גבי הקרעים בה, אולם לטענת המערער בעיית דליפת המים לא נפתרה, ובשל כך נזק נוסף נגרם למשאבות הבריכה.

לגרסת המערער, משנסתיימה תקופת האחריות על הבריכה, החלה המשיבה מתנערת מאחריותה ולכן הוא נאלץ לשאת בתשלומים להחלפת המשאבות שניזוקו, לטענתו, חמש במספר. בנוסף נטען, כי נאלץ המערער לרכוש משאבת מים אשר תשאב את המים מחדר המכונות וכן להתקין את משאבת הבריכה על גבי מתקן לשם הגבהתה.  

5.       המערער מוסיף וטוען, כי לאחר שנואש מחוסר מענה המשיבה לטענותיו, פנה לקבל חוות דעת מטעם מכון "בדק". על-פי חוות הדעת, מקור הליקויים באופן התקנת הבריכה ובסולמות הבריכה, אשר קצותיהם החדים גרמו לקרעים ביריעת הבריכה. המערער הזמין את חברת "גבע אחזקות ושירות למפעלים" (להלן: "גבע") לשם החלפת יריעת הבריכה, ואולם הבעיה לא נפתרה. נטען, כי ברצונו למנוע נזק נוסף, הזמין המערער את מר ג'ון רלף, מומחה להתקנת בריכות, מחברת "אלטן מערכות (א.ל.) בע"מ" (להלן: מר רלף). מר רלף, בדק את הבריכה, תוך חשיפת ה"אינלטים" בבריכה על-ידי חציבה בבטון וחפירה, וגילה כי גופי ה"אינלטים" סדוקים ולכן דולף מהם מים. לשיטתו של מר רלף, הנזק נגרם ל"אינלטים" כתוצאה משקיעת האדמה תחת הצינור שחיבר בין ה"אינלטים", דבר שגרר את משיכתו של הצינור כלפי מטה, ולכן נוצר לחץ על ה"אינלטים".

6.       בכתב ההגנה טענה המשיבה, כי המערער לא הוכיח נזילה מן הבריכה וכי בכל מקרה הקרעים ביריעת הבריכה לא הובילו לדליפת מים מן הבריכה, משום שגם לאחר החלפתה נטען כי נותרה דליפת מים. בנוסף, מר רלף קבע שמקור דליפת המים ב"אינלטים" הסדוקים, אשר נסדקו, כאמור, כתוצאה משקיעת האדמה תחת הצינור שחיבר ביניהם והובילה להפעלת לחץ עליהם. לטענת המשיבה, שקיעת האדמה נגרמה כתוצאה מגורם חיצוני לבריכה, שאינו קשור בהתקנת הבריכה שבוצעה על-ידה, ומשכך היא איננה אחראית לנזק שנגרם למערער לטענתו.

ג. פסק הדין בבית משפט קמא

7.       בית-המשפט קמא בחן ראשית את הקרעים שנוצרו ביריעת הבריכה, ואת השפעתם על דליפת המים מן הבריכה. מהנתונים שהובאו בפניו, הסיק בית-המשפט קמא כי המשיבה עשתה עבודתה נאמנה בכל הנוגע לתיקון הקרעים ביריעת הבריכה, וכי לא היה צורך להחליף את היריעה דווקא. בנוסף סבר בית-משפט קמא, כי לתיקוני היריעה עצמה לא היה קשר לעובדת הדליפה, שכן אף לאחר החלפת יריעת הבריכה על-ידי "גבע", שב המצב לקדמותו והדליפה המשיכה. עוד נקבע, כי מקור הקרעים הנטען - קצוות הסולמות שפגעו ביריעת הבריכה לאחר שנפלו מהם כיסויי הגומי - הוא תקלה פשוטה שהיה בידי המערער לפתור בעצמו, מבלי להיזקק לעזרת בעל מקצוע. משלא בחר המערער לעשות כן, אין להטיל אחריות מלאה על הנזק שנגרם, ככל שזה נגרם כתוצאה מרגלי הסולם, על כתפי המשיבה.

עוד נפסק, כי אופן התחזוקה של המערער את הבריכה הוביל לרגישות יריעת הבריכה, ומשכך לנזק שנגרם לה. אופן התחזוקה הלקוי בא לידי ביטוי באי מילוי הבריכה, דבר שהוביל ליחס לא פרופורציונאלי של כלור לכמות המים ולחשיפת היריעה לשמש, ובכך יש כדי לגרום נזק ליריעה.

8.       בית-המשפט קמא הוסיף, כי אחריות קיבוע סולם הבריכה הוטלה על כתפי המערער, לפי הסכם ההתקשרות בין המערער לבין המשיבה, ומשכך אין לבוא בטרוניה אל המשיבה שעה שהסולם יצר קרעים ביריעת הבריכה.

אשר לעניין הצפת חדר המכונות נקבע, כי המערער לא אטם כראוי את חדר המכונות, כפי שהיה מוטל עליו לעשות, לפי הסכם ההתקשרות בינו לבין המשיבה, ומשכך חדרו אליו מים ממקור חיצוני. המערער אטם את חדר המכונות בעצמו, ולו היה שוכר את שירותיו של קבלן לשם ביצוע עבודות האיטום, לפי הוראותיה המפורטות של המשיבה, חדר המכונות היה נאטם כראוי, והייתה נמנעת חדירת המים. לפיכך, פטורה המשיבה מאחריותה לנזק שנגרם למשאבות כתוצאה מחדירת מים לחדר המכונות.

9.       עוד קבע בית המשפט קמא, כי סביר שהסדקים ב"אינלטים" אירעו במהלך השנה שחלפה ממועד ביקורה של חברת "גבע" ועד למועד ביקורו של מר רלף, משום שאילו הנזילה הייתה קיימת בזמן שחברת "גבע" החליפה את יריעת הבריכה, ככל הנראה היא הייתה נדרשת לתיקונה, ולמצער לא עוזבת את המקום טרם בדקה כי מקור הנזילה אינו מן היריעה החדשה שהותקנה ומיידעת את המערער על כך.

בנוסף קבע בית-המשפט קמא, כי הסדקים ב"אינלטים" התרחשו בשל לחץ עילי שהופעל עליהם, והם אינם קשורים לתכנון הביסוס, הניקוז והמילוי החוזר בידי המשיבה. נפסק, כי סביר להניח שהסדקים הם תוצאה של בלאי טבעי של חלקי הבריכה, של ביצוע עבודות הפיתוח מסביב לבריכה או של התחזוקה הירודה של הבריכה בידי המערער, ומשכך אין להטיל אחריות על כתפי המשיבה, בחלוף 5 שנים ממועד סיום בניית הבריכה.

10.     בית-המשפט קמא דחה את טענתו של המערער בדבר הנזק הנטען לשנאים שהוצבו לצורך תפעול התאורה הפנימית של הבריכה. המערער טען, כי נתבקש לפרוס כבל חשמל מחדר המכונות עד לשנאים שניצבו בדפנותיה החיצוניות של הבריכה, אולם עובדי המשיבה הם שבחרו את מיקום הצבת השנאים קרוב מידי למים, ולכן חדרו אליהם מים וגרמו לנזק. טענה זו נדחה על-ידי בית-המשפט מאחר שהחיווט והחיבור לרשת חשמל הוא באחריות המערער, על-פי הסכם ההתקשרות, והוא צריך להיעשות על-ידי חשמלאי מוסמך. הצבת שנאים אינם אטומים למים והעדרה של חשבונית עבודה של חשמלאי מוסמך או הזמנתו למתן עדות הובילו את בית-המשפט קמא לקבוע כי האפשרות הסבירה יותר היא כי המערער ביקש לחסוך ולכן ביצע את העבודה בעצמו, בצורה לא מקצועית. מכל מקום, כך נקבע, אחריותה של המשיבה לא הוכחה, ומשכך אין להטיל עליה את הנזק שנגרם לשנאים.